פרק חמישי - להמשיך את השיחה

106 | להמשיך את השיחה : הזמנה לחינוך הומניסטי רק מתוך נאיביות חסרת הצדקה אפשר להשיב על השאלה הזאת תשובה מהירה, פשוטה וחיובית . כמעט מייד עולה על הדעת הדוגמה המפורסמת של רוצח ההמונים אדולף אייכמן, שציטט במשפטו את דבריו של עמנואל קאנט . אייכמן לא הבין את קאנט ( כפי שעולה מה״פרשנות״ שהציע לצו הקטגורי ) , וספק אם אי פעם למד ברצינות את קאנט ( הוא היה תלמיד גרוע ולא סיים את בית הספר התיכון ) . לכן דבריו במשפט, יותר משהם דוגמה לבעיה שלפנינו, הם קריקטורה זוועתית שלה . אך הבעיה בעינה עומדת . איננו יכולים להבטיח שיש יחס ישר בין חינוך הומניסטי להתנהגות מוסרית, ואיננו יכולים לבסס יחס כזה על ראיות אמפיריות . למרות זאת, יש כמה טיעונים שאפשר להציג בזכות הקשר שבין חינוך הומניסטי למוסריות . ראשית, נדמה שבדרך כלל אדם שזכה לחינוך טוב, שלמד להכיר את היפה ואת המעודן ולהעריך אותם, נוטה להתרחק מהגס ומהצעקני . זה טיעון חלש כמובן לא משום שאינו נכון, אלא משום שאינו מספיק כאשר אנו דנים בהתנהגות מוסרית . גסות איננה היעדר מוסר, ממש כשם שעידון ותחכום יכולים לאפיין גם סוגים משוכללים של רֶשע או של ניהיליזם . הסדיזם ה...  אל הספר
מכון מופ"ת