ה בנה ע צמית כ יהודים כ לכ ל ית מ ל אה, כ מו ש מיר ת ה שבת, א ו ש הצצ ו ב יניהם ל בין ה לא-יהודים, כ מו ש מיר ת ה כ ש רו ת , א לה ה יו ה ראשונים ל ה יע לם . ח גיג ת ה מועדים ב בתים נ שתמרה י ותר, א ם כ י י ש ג ם ת יא ורים ב ני ה זמן ע ל ב תים י הודיים מ קוש טים ב עצ י ח ג ה מולד . א ף-על-פי ש תנו ע ת ה רפורמה ש מה א ת ב י ת ה כנ ס ת ב מרכז ו דחקה ה ן ב נש ים ו הן ב גברים ל הש תת ף ב תפי לו ת, נ עלם ר ג ש ה חובה ל הת פ ל ל . ב קה ילות ה גדולות י ותר ה יו ב תי ה תפילה מ לאים ר ק ל עת י ם ר תוקות, ב ייחוד ב ימים ה נוראים, א ף ש מס פ ר ה מ ושבים ש הכילו ה יה נ מ וך ב הרבה מ מ ניי ן א וכלוסיית ח בוגרים . ד ר גת ח חילון ש ל מ ס פ ר ג ד ל ו הולך ש ל י הודים ג ר מ נ י ם ה קטינה ל מינ י מו ם א ת ה ת פק יד ש תפם ח ח ד ת ב חייהם, ו גם ט יבו ש ל מ ה ש נ שאר מ מנה ל א ע ניין א ותם ב מיותד . ת נ ועת ה רפורמה נ רת עת מ התמודדות י שירה ע ם ה ת מ עטו ת מ ספרם ש ל ש ומרי ה מצוות ב תחום ה פרט . א מנם נ עש ה נ יסיון א הד ר אוי ל ציון ל יצור ה ל כ ה ל יב רלית י ותר ע ל כ ל ד קדוקיה , א בל נ יסיון ז ה ש ל מ...
אל הספר