ישראל אלדד : הלניזם עברי [ 317 ] כה אמר ניטשה בכל אחד משבעת הכרכים של ניטשה שתרגם, הקדים אלדד וכתב פתח דבר או סיכם באחרית דבר . הוא לא הסתפק בתפקיד המסורתי של המתרגם, המנהיר בהקדמה סוגיות וקושיות העולות בהרקה משפה אל שפה, או כזה המתלבט עם קוראיו בבחירת מילה או ביטוי מסוים, אלא חיווה דעתו מתוך אנלוגיות עשירות וביטחון עצמי רב על המתודולוגיה, על הפילוסופיה ועל הביוגרפיה של ניטשה . תמצות כמה מעיקרי הדברים מראה, שבמשך יותר מתריסר שנות תרגום ניטשה שמר אלדד על קריאה רציפה, שיטתית ודעתנית מבחינת הכיוון הרעיוני והתוכן הפילוסופי . דבר דבור על אופניו . ניטשה, כמו אפלטון, מסווג על ידי אלדד כזן פילוסופי של ״הוגי בעיות״ ולא ״הוגי שיטות״ : הוא לא בנה שיטה כדוגמת האסכולות הפילוסופיות המודרניות הגדולות, אלא להפך, הרס את כולן וכמעט שכפר באפשרות של 79 שאלתו ״איך עושים פילוסופיה יצירת שיטה פילוסופית בנויה לתלפיות . בעזרת פטיש״ תורגמה הלכה למעשה בניפוץ אבני יסוד של הגדרות ״האמת״ וניתוץ עמודי תווך של דרכי חשיבה והנחות מוקדמות מקודשות . אמנם קדמו לניטשה הוגים ספקניים וביקורתיים שהעמידו בסימן שאלה את כל הסוגי...
אל הספר