גרשם שלום : זרתוסטרא או משיח ? [ 211 ] של אירופה החל עובר תהליכי מודרניזציה, קיבוצים יהודיים רבים האמינו באמונה תמימה כי עידן היסטורי חדש עומד בפתח . משתאים ניצבו בתחושת אתחלתא של גאולה משיחית . קריה-של-מעלה עומדת להיהפך למציאות בת-קיימא ; תתבטל הסתירה בין החזון המשיחי לעמק הבכא ; החלום יהיה למציאות . למאמינים, אומר שלום, ״נעשה העולם המשיחי החדש למציאות שבהרגשה, שלכאורה אין כל סתירה בינה לבין מהלך המאורעות החיצוניים 43 מחקריהם של האנתרופולוג ברונסליאו מלינובסקי וממשיכיו מחזקים [ . . . ] ״ . לכאורה את הסברו של שלום, בהראותם שהמיתוס בקהילות מסוימות אינו בבחינת סיפור פרי הדמיון האמנותי או הסבר אינטלקטואלי אלא מציאות- 44 קהילות פרימיטיביות אינן חוות סימולטנית מרחבי קיום וחוויה שונים חיים . – מציאות וחזון, היסטוריה ואוטופיה – שהרי לכך נחוצה רפלקסיה ביקורתית, תכונה שהתפתחה רק עם תהליכי החילון והמודרניזציה . במאה השבע-עשרה נתאפשרה סינתזה בין הרעיון המשיחי המסורתי ובין השקפת המקובלים, וזאת עם הופעת קבלת האר״י שהכשירה את אקלים הדעות בו צמח שבתי צבי . חלה טרנספורמציה מתפיסה של שחרור לאומי משעבוד...
אל הספר