מרטין בובר : תחייתו של המיתוס [ 159 ] ו״הרצון לעוצמה״ ביקש לחולל את מהפכת-הנגד : על העולם הדיסהרמוני אפשר להשקיף רק באמצעות האסתטיקה, ואת משמעותו, או חוסר משמעותו, ניתן להבין רק באמצעות המיתוס . אם מאחורי האתיקה או התבונה של הפילוסופיה המסורתית הסתתר סדר עולם בעל משמעות או מבנה כלשהו ( קוסמוס ) , הרי מאחורי האסתטיקה של ניטשה מסתתר היש העירום ( כאוס ) . בניסיונו להתחקות על שורשו של העולם נקט ניטשה פילוסופיית חישוף ושיטה גנאלוגית הבוחנת כל מושג דרך גלגוליו במהלך הזמן . בחושפו תופעות וערכים שהשתרשו במהלך ההיסטוריה, הגיע ניטשה למסקנה כי קיימת הסוואה פילוסופית והטעיה היסטורית וכי על כן יש לחתור ולחשוף את יסוד היסודות ולהגיע להוויה הכאוטית עצמה . מכאן השימוש שעשה במתודה ההיסטורית בפיענוח המיתוסים של התרבות המערבית כהערכה-מחדש של הפילוסופיה . כמוהו כהוגים רדיקליים אחרים – כגון ויקו וההיסטוריה, מרקס והכלכלה הפוליטית, פרויד והפסיכולוגיה – הרדיקליות שלו מקורה בחיפוש שורש ( radix ) התרבות המערבית במעשי האדם . ברם, החידוש הניטשיאני נעוץ ברדיקליות שהיא קוסמית ומעוגנת בהוויה כולה . בובר התלהב מהאפשר...
אל הספר