836׀משנה ה מי שנה את פסול האוהב והשונא ? פסול השונא לדון ולהעיד נדרש בספרי במדבר קס, מהדורת הורוביץ, עמ' ,219 מהדורת כהנא, ב, עמ' 544 - ,545 והוא קודם שם לפסול הקרובים, וכן בספרי זוטא במדבר לה, 3 כג, עמ' ,334 ובספרי דברים שכג, עמ' 373 . בכל המקומות הללו לא נזכרה דעה חולקת . יצוין שדרשות אלו אינן מתייחסות לאוהב אלא לשונא בלבד . קשה לדעת אם לפי דרשות אלו האוהב כשר, או שהדרשן נצמד, כדרכם של מדרשי ההלכה, אל לשון הכתוב, אבל 4 גם לדעתו דין האוהב כדין השונא . במשנתנו יש מחלוקת בין תנא קמא לבין החכמים שאמרו לו 'לא נחשדו ישראל על כך' . מהלשון 'אמרו לו' עולה שהדובר בתחילת המשנה הוא חכם מזוהה . כיוון שהדובר בסוף המשנה הקודמת היה ר' יהודה, פירשו כל המפרשים שגם תחילת משנתנו היא 5 כלומר ר' יהודה גם אמר : 'אפילו מתה ביתו ויש לו בנים ממנה הרי זה מדברי ר' יהודה . קרוב', וגם : 'האוהב והשונא, אי זה הוא האוהב ? שושבינו, והשונא כל שלא דיבר עמו 6 לאור זאת שלשת ימים באיבה', ועל כך אמרו לו חכמים 'לא נחשדו ישראל על כך' . נצטרך לומר שהדרשות בספרי במדבר, בספרי זוטא במדבר ובספרי דברים הן לשיטתו של ר' יהודה בלבד, ...
אל הספר