פערים מגדריים בפוליטיקה: מבט תיאורטי ועולמי

14 מיכל שמיר חנה הרצוג נעמי חזן במפלגות הדוגלות בשוויון חברתי, התרחש בשנות השמונים של המאה העשרים בארצות הברית ואחריה במדינות אירופה . המפנה הזה קשור קשר הדוק להבשלת מחאות שנות השישים והשבעים בעולם המערבי נגד הסדר הקיים, מחאות שכללו התעוררות מחודשת של התנועה הפמיניסטית לצידן של תנועות חברתיות הדוגלות בשלום, באיכות סביבה ובערכים פוסט-מטריאליסטיים . עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שבחלק לא מבוטל של ארגונים פוליטיים, לרבות ארגוני המחאה, נשתמרה חלוקת תפקידים מגדרית, וגם בהם נדחקו נשים לא אחת מעמדות מפתח מובילות ( 2007 Epstein Fuchs ) . דווקא בשל הביקורת העמוקה על הסדר החברתי שמציעה החשיבה הפמיניסטית על גווניה אפשר לצפות שביטוייה בדפוסי הצבעה, בהשתתפות נשים ובשיתוף נשים בפוליטיקה ישתהו, ואכן כך קורה . היות שתופעת הפער המגדרי בדפוסי ההצבעה חוצה גבולות ויבשות, הוצעו לה הסברים כלליים ולא ייחודיים למערכת בחירות או למדינה מסוימת . התיאוריה המרכזית בתחום, התיאוריה ההתפתחותית ( 2003 ; 2000 Inglehart and Norris ) , מעגנת את התפתחות הפער המגדרי הזה בהצבעה - וכמוהו גם שינויים אחרים בהתנהגות, בעמדות ובהעדפ...  אל הספר