"מוות ותחייה"

302 הכבשן והכור הנמלטים מזרחה חשבו על היהודים המגורשים וחשו כקלגסים . 75 עופר מצביעה על הציונות ועל העלייה לארץ כמקור כוח חיובי לניצולים שהפנו את האנרגיה הנפשית שלהם לשיקום חייהם ולבניית המדינה, ולא לרצון לנקום בגרמנים ובמשתפי פעולה בפועל או בשתיקה . 76 "מוות ותחייה" כביטוי לא היו מילים ריקות אלא מקור אמיתי להזדהות של הניצולים עם שאר הישראלים, ומוקד אותנטי של הזהות הישראלית המשותפת . טענה זו מתחזקת עם קריאת מכתבי המאזינים ניצולי השואה, שרובם ככולם, להוציא אחד, אינם מתייחסים כלל לעניין הנקמה . 77 כך גם תגובתם הנסערת של בני הנוער למשפט אייכמן, ובקשתם החוזרת לשדר שידורים ישירים ממנו . מכתבי המאזינים לקול ישראל בעניינו של המשפט מסייעים לזהות את התחושות של הציבור בעת ההתרחשות . כאמור כל כותבי המכתבים מקרב הניצולים לא עסקו בנקמה . הכותב היחיד שעסק בכך היה מאזין שהזדהה כבן עדות המזרח, והציע במכתבו בפירוט מצמרר איך לענות את אייכמן . 78 עופר כותבת כי המשפט שינה את הדרך שבה הבין הציבור הישראלי את השואה בכמה מישורים . 79 התגובה היהודית בשואה הוצגה בפעם הראשונה כשאלה מורכבת, שבה אין עוד דיכוטומיה ...  אל הספר