ארנדט ושאלת ה"הליכה כצאן לטבח"

264 הכבשן והכור בשנות "הפתרון הסופי" . הפולמוס, לדבריה, היה המשך טבעי לשאלה שהעלה האוזנר, האם היהודים היו יכולים או צריכים להגן על עצמם, וכי רק בעקבות השאלה ששאל את העד משה בייסקי, מדוע עצורי מחנה פלאשוב לא התנגדו, החלה המחלוקת בעניין . 91 היא הדגישה כי הסתייגה מן השאלה הזאת, "שמצאתי אותה אכזרית וטיפשית, כיוון שהיא העידה על בורות מוחלטת באשר לתנאים ששררו באותה תקופה" . 92 גם בעניין זה ארנדט לא הייתה עקיבה . במקום אחר בספרה היא ציטטה את דברי אייכמן כי איש מבין היהודים לא התנגד, ולכן לטענתו הצליח עם אנשיו להשמיד מספר גדול כל כך של יהודים . אין בסיס לקביעתה כי השאלה מדוע הלכו היהודים כצאן לטבח עלתה בישראל רק בעקבות דברי האוזנר במשפט . שאלה זו נשאלה כבר בתום המלחמה, והאוזנר הסביר כי אחת מהסיבות שהחליט להביא עדים למשפט הייתה כדי שהנוער בארץ יבין לעומק את העבר, ולא יוכל לשאול עוד "איך הלכו כצאן לטבח" . 93 האוזנר חשב, כמוה, שזו שאלה שנובעת מבורות ועל כן ביקש באמצעות עדות הניצולים להבהיר זאת לנוער . ארנדט כתבה בצדק כי ההשוואה בין גבורת הישראלים לצייתנות הכנועה של היהודים בשואה אינה במקומה, ואי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד