פתיחת המשפט, על־פי ארנדט

אורה הרמן 247 הגרמנית מיד בפתיחת ספרה, 15 מצביע על הקשר העמוק שלה לשפת אִמה, 16 ובעיקר על יחסה השונה לדוברי הגרמנית לעומת אלה שאינם דוברי השפה . מעניין להזכיר בהקשר זה את התייחסותה של ארנדט לדוברי הגרמנית במסעה הראשון לגרמניה אחרי המלחמה . 17 במכתב מברלין בשנת 1949 לבעלה היינריך בליכר, כתבה כי היא "מרגישה כמי שחזרה הביתה" . 18 "השמחה לשמוע את השפה הגרמנית מדוברת ברחובות — זאת שמחה שמעבר למילים, שמחה שלא תתואר" . היא ציינה את הנאתה "למשמע הניב הברלינאי השרדני, אבל מה שעדיין נותר הוא תושבי ברלין . עודם כמות שהיו, נפלאים, אנושיים, מלאי הומור, פיקחים, אפילו פיקחים מאוד, היה זה בפעם הראשונה כמו לשוב הביתה" . 19 כך היא כתבה על תושבי ברלין ארבע שנים לאחר השואה, אשר בה, כפי שכתבה במקום אחר, השתתפו כל השכבות של החברה הגרמנית . כמה שנים אחר כך, עם פתיחת משפט אייכמן, כתבה מירושלים לידידה הפילוסוף הגרמני יאספרס ותיארה את השוטרים הישראלים, "דוברי העברית, נראים ערבים, מעוררי חלחלה המוכנים לציית לכל פקודה" . 20 זהו היפוך מופרך — "מוכנים לציית לכל פקודה" אפשר היה לומר על תושבי ברלין, שעליהם היא דיברה ...  אל הספר