ששה מיליון קטגורים

146 הכבשן והכור אך קולם לא יישמע . אהיה אני להם לפה, כשליחה של מדינת ישראל" . 66 חנה יבלונקה מצטטת את הדברים שכתב האוזנר בספר המבקרים בבית לוחמי הגטאות : "ערב משפט הצורר עברתי בבית וספגתי אווירתו בכדי להיות לפה לקורבנות עם ישראל ושיברו הגדול" . משפט קצר זה, לדברי יבלונקה, חושף את תפיסתו של האוזנר על תפקידו במשפט . "בעיניו היה זה משפט השואה והוא נמשח לדובר הקורבנות . תחילה על ידי עצמו ואחר-כך גם על ידי הציבור" . 67 יבלונקה מותחת ביקורת על האוזנר, 68 ועל כלי התקשורת בארץ ובעולם שהקדישו לנאומו הדרמטי מקום נכבד מדי לטענתה . מן המשפט "אהיה אני להם לפה" היא מסיקה שהאוזנר ראה עצמו כנביא החורבן . "הוא כה השתכנע בתפקידו ההיסטורי שהפקיע, במודע או שלא במודע את המשפט לעצמו" . 69 נאום הקטגור נצרב בזיכרון הקולקטיבי וקבע את אופיו של המשפט . אך הוא לא היה הופך להיות כזה לולא ידע האוזנר, בכשרון לא מבוטל, לגעת בלבו של הציבור אליו דיבר, ולא פחות נגע לליבם של הכתבים שהאזינו לנאומו . הוא התמודד עם משימה כבדה והצליח לעמוד בה . כלי התקשורת אמנם "הקדישו לו נפח נכבד ביותר בכתבותיהם", כטענת יבלונקה, 70 אך זאת מ...  אל הספר