העקרונות של בחירת העדים

אורה הרמן 143 ראש יד ושם אריה קובובי, 53 ורחל אוירבך, ממורדי גטו ורשה וחברת הארכיון המחתרתי "עונג שבת" ( ארכיון רינגלבלום ) . 54 אוירבך הציעה רשימה של עד 15 עדים שיכסו את ארבעת שלבי ההשמדה, 55 אך יושב ראש יד ושם התלונן שברשימה שהגישה אין ייצוג מספיק ליהדות מערב אירופה . קובובי הציע להוסיף עדים "שרכשו לעצמם שם בתקופת השואה : חייקה גרוסמן, אנטק צוקרמן וכדומה" . ניצב משנה הופשטטר סקר את הבעיות שבהבאתם לעדות של עדים חיים, ואמר כי בחירת העדים חייבת להיות קפדנית ביותר גם מתוך שיקול של אורך המשפט והצורך לקצרו . ד"ר רובינסון התווה את הקווים המנחים לבחירת העדים . הוא קבע שעל העדויות לשחזר שתי גישות, גאוגרפית ופנומנולוגית ( על פי נושאים ) , וכי רצוי לזמן מספר גדול של עדים כדי לבחור מתוכם את המתאימים . יש לעמוד על כל שלב של "ייסורי השואה", אך אין זה מחייב להביא עדים רבים, ועד אחד יכול לתאר כמה שלבים . רובינסון פירט כיצד על העדים לתאר את הסבל בשלבים השונים, והדגיש כי יש לזכור שעדות חיה נועדה להכניס מתח למשפט ולהוציאו משגרה . 56 בפגישה סוכם שיד ושם יעמיד לרשות לשכה 06 את כל העדויות שנאספו עד אז, וה...  אל הספר