בן גוריון מודיע שאייכמן בישראל

18 הכבשן והכור קסטנר . זה היה המפעל הלאומי האחרון של בן גוריון, קבעו מבקריו, מעשה של יחיד, ללא ידיעת עמיתיו . דעה זו השתרשה והפכה למוסכמה שכמעט אין עליה עוררין . בין השאר נטען שראש הממשלה השתמש בתובע האוזנר כדי להבטיח שלא יעלו נושאים העלולים להביכו ולפגוע באינטרסים שלו, וכן שהוא התערב בבחירת העדים ודאג שייפסלו לעדות ניצולים מהונגריה, שהיו קשורים בתנועה הרוויזיוניסטית . גדעון האוזנר כתב כי בשנים שקדמו ללכידת הפושע הנאצי תקפו העיתונים את הממשלה על מה שחשדו כי אינו רק מחדל בלכידתו של אייכמן, אלא כוונה מודעת שלא לתופסו . בשבועון העולם הזה ובעיתונות השמאל והימין נרמז, ולפעמים נאמרו דברים מפורשים, על אי רצונו של בן גוריון להסתבך בלכידת אייכמן, בגלל פרשת קסטנר ובשל חששו מפגיעה בקשרים עם גרמניה . 2 טענות אלה נשמעו בכנסת מפי מתנגדיו מימין — בגין וחרות, ומשמאל — מפ"ם ומק"י . יחיעם ויץ כותב שקודם ללכידתו של אייכמן, תקף העולם הזה את בן גוריון כי אינו נוקף אצבע כדי ללוכדו . לאחר שהובא למשפט בישראל, הצדיק השבועון את חטיפת אייכמן ואת העמדתו לדין . 3 עורך השבועון, אורי אבנרי, כתב כי הרעיון ללכוד את אי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד