בצל ההתיישבות העובדת: בית הכנסת בשכונת בורוכוב בגבעתיים

326 תחת כיפת הלאום נפרדת . לאגודה השיתופית הוקצו שטחי חקלאות ועיבוד נוספים וייחודיים מתוך 300 דונם שהקצו המוסדות המיישבים לשכונה כולה . השטח כולו חולק כך : 5 . 2 דונם הוענקו לכל אחת מתשעים המשפחות המייסדות, עוד שלושים דונם הוענקו לחברי האגודה החקלאית השיתופית, והשטח הנותר יועד לצורכי ציבור . האדמות הוקצו למתיישבים בידי הקרן הקיימת בשיתוף הסתדרות הפועלים הכללית בארץ ישראל . 29 יום העלייה על הקרקע היה 2 באפריל 1922 , והראשונים שעלו להתיישב במקום היו חברי הקבוצה השיתופית . הבתים הראשונים הוקמו חודשים אחדים לאחר העלייה על הקרקע . כעבור שנים מעטות קיבלה השכונה אופי חלוצי עברי מובהק והיתה לסמל יישובי לאומי . בשנת 1925 החליטה קק"ל להקצות לשכונה שטחים נוספים, לעוד 160 משפחות שהתיישבו במקום החל בשנת 1929 . באותן שנים התבססה השכונה והוקמו בה בין השאר בית עם, בית ספר וצרכנייה שיתופית . המחלוקת על הקמת בית הכנסת מלכתחילה לא תוכננה הקמתו של בית כנסת בשכונת בורוכוב . מייסדי השכונה היו צעירים חופשיים בהשקפתם : מקצתם כאלה שהתנגדו לדת התנגדות מוצהרת, ומקצתם כאלה שהדת לא תפסה בחייהם מקום מרכזי, לא לחיוב...  אל הספר