סיכום: זהות קהילתית וסוכני תרבות לאומיים

296 תחת כיפת הלאום בכל תחומי החיים, יקבלו ביטוי ממשי גם בבית הכנסת שהוא חלק בלתי נפרד משגרת חייהם ומזהותם האישית . מעבר לבתי הכנסת, דומה שאפשר להתייחס לחלק מבעלי התפקידים שכיהנו בהם כ'סוכני חִברות - תרבות' לאומיים שסייעו בהפצת הבשורה הלאומית וערכיה בקהילות שבהן שימשו, לעתים במוצהר ולעתים בלא שהקהל יהיה מודע לדברים . כסוכני תרבות מטעם עצמם – ולעתים מטעם אלה שמינו אותם – יכולים היו המנהיגים של בתי הכנסת ובעלי התפקידים להרגיל את המתפללים לתפילה בהברה מסוימת, בנעימה מסוימת, בסגנון מסוים, ולעיצובו מחדש של בית הכנסת כמתחם המבטא ערכים לאומיים ודתיים גם יחד . זאת כתוצאה ממודעותם למתרחש מחוץ לכתליו ומרצונם לאחד את הנעשה בתוככי בית הכנסת עם מה שמחוץ לו . ההגדרה של נושאי התפקידים בבתי הכנסת כסוכני תרבות לאומיים, מציבה אותם לצד רשימה ארוכה של סוכני תרבות אחרים שפעלו בתחומי חיים אחרים באותן שנים בארץ ישראל : מורים, סופרים, משוררים, עיתונאים, אמנים, אישי רוח ורבים אחרים, שתרמו כל אחד בתחום פעילותו לעיצובה של תרבות לאומית כוללת וחדשה בארץ ישראל . בתחום הפצת העברית, למשל, שימשו המורים סוכני תרבות לאומ...  אל הספר