הרליגיוזי, האירוני ועמדתו של המספר: קריאה ב'הו הו הזלזלת'

244 לנוכח ערב סתיו מחריש כיחס דתי . הסיפור בנוי, כמו ה'סיפורים לבני הנעורים', כממואר שבו המספר מתאר לשומעיו, מנקודת מבטו של בן דמותו הצעיר, על משהו שהתרחש במציאות . אולם ב'הו הו הזלזלת' נפער פער גדול יותר ואירוני יותר בין המספר ובן דמותו הצעיר לבין הדמות הנשגבת וה'בורחת' שעליה הוא מספר ( המקבילה לסוס של 'הנמלט' ) . הדמות הצעירה מתפצלת לשתיים : בן דמותו הצעיר של המספר הוא חלק מחבורה שהדעות בה חלוקות, וכשהוא מספר בגוף ראשון רבים, הקורא איננו יודע באיזו 31 דמותו של מורה זה מקבילה לדמותו של המספרצד של המחלוקת יש למקמו . היזהרי, החווה חוויה של התגלות באמצעות התבוננות בטבע, 32 והאירוניה כלפי הדמות הזאת יכולה לשקף את האירוניה העצמית של יזהר . נקודת המבט של המספר ב'הו הו הזלזלת' היא זו של תלמידיו של אביזוהר, שהמספר היה בצעירותו אחד מהם ; אך בזמן פעולת הסיפר הוא כבר מבוגר המספר את סיפורו לקבוצה של מאזינים . נקודת המבט הקולקטיבית של המספר משמשת אותו, כמו בקטעים מסוימים ב ימי צקלג , ליצור כמה נקודות מבט שהמספר מזדהה בשלמות עם כל אחת מהן . כך מצטט המספר באקספוזיציה את הסיפורים העממיים 33 שסופרו בק...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב