האם הערבי ב'השבוי' הוא 'האחר'?

פרק ה : הכפר הערבי, הלם המדינה והקו הירוק 187 שעולם המבוגרים מייצג ב'הנמלט' והעמדה הצבאית מייצגת ב'השבוי', ולעומת זאת, נקודת המבט הלירית שמייצגים הילד ב'הנמלט' והחייל שעומד על הסף ב'השבוי' . 22 השבוי עומד בקונפליקט מול המערכת הצבאית, ממש כשם שהסוס עומד בקונפליקט מול המערכת המשקית . המבנה הניגודי מצביע על יחסים של סימון בין החייל, שמנקודת מבטו נמסר הסיפור, לבין הרועה הערבי : הרועה והנוף הכפרי מייצגים משהו שה'אני' הלירי כמה לו . מנקודת המבט הלירית של החייל המספר הרועה הערבי איננו 'האחר' אלא דווקא מושא להזדהות עומק נרקיסיסטית של ה'אני' . בתוך מערך הסימנים הבונה את הסיפור מיוצג הערבי כשלוחה של הנוף הארץ- ישראלי המקראי, צאנו הוא 'צאן מימי אברהם יצחק ויעקב' ( שם, עמ' 93 ) . שדות כפרו של הרועה מזכירים לאותו החייל את הרצון לברוח מן המציאות הצבאית אל ביתו שלו : התאוַה אל טוּבה של אדמה טוֹבה ומצמחת היתה שוקדת ומפתה, לחזור על עמלו של כפוף, אל אבק עפוּר, אל טרחת עונה בוערת, אל אחרת מהיות פרט בשוּרה שהמם- מם נמלך כיצד יטילנה בעוז על- פני חלקת דממת אחר- הצהריים [ שם, עמ' 94 ] . עיצוב דמותו של הערבי ...  אל הספר