'ימי צקלג' ומסורת הכתיבה החלוצית

166 לנוכח ערב סתיו מחריש לצד ציפייתם של החלוצים שארץ ישראל תעורר בהם טרנספורמציה אישיותית, הם ציפו שבני הדור של ילידי הארץ יפתחו דף חדש ויהיו 'יהודים חדשים', או 44 ה'צבר' אמור להיות התוצר הרצוי של הציונות, טרנספורמציה'עבריים' מעיקרם . של דמות האדם היהודי, ולכן נפשו משמשת מושא מיתולוגי . בכך ממשיכה הספרות ה'צברית' של יזהר את המסורת החלוצית, המצפה מן הסובייקט הספרותי שיעבור טרנספורמציה בעקבות המגע עם מציאות החיים הארץ- ישראליים החדשים . טרנספורמציה כזו ראינו אצל המספר של סיפורי מישור וכן בדמות הילד שאתו הוא מזוהה . הם עוברים טרנספורמציה מתוך התבוננות במושא ההכרה, טרנספורמציה שבה הסובייקט שואף להתאחד עם האובייקט, אך מבין את חוסר האפשרות לגעת בו . אין זו טרנספורמציה מיתית בלבד, זהו ניסוי פסיכו- היסטורי שעניינו שיבת האדם היהודי אל המציאות, והאתגר הספרותי שלו הוא ייצוג המציאות . למרות המניע המיתי, האתגר הספרותי הוא של אפיסטמולוגיה מודרנית, ויצירת יזהר מבטאת בעָצמה את המודעות לחומרה הפילוסופית של האתגר הציוני הזה . מעבר לאתגר הייצוג הספרותי, זהו אתגר אנושי- חברתי שאותו מתעדת הספרות . ימי צקלג...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב