מזרם תודעה של יחיד (מול הקולקטיב) לזרם תודעה קולקטיבית

150 לנוכח ערב סתיו מחריש הזמר עצמו שהיה כה שלך ושל עצמך : "אני איני כמו כולם ! "' ( 'לילה בלי יריות', החורשה בגבעה , עמ' 322 - 323 ) . דמותו של היחיד הלירי מסמנת – כפי שהעלינו מהקריאה בסיפור 'הנמלט' ומהדיון בהתקבלות יצירתו של יזהר ( פרק ב לעיל ) – את הספרותיות עצמה ואת המחבר הספרותי . לצד מבנה זה מתחיל יזהר ליצור גם מבנה אחר, ובו המספר מתרחק מהדמות הבודדת ומתאר חבורת אנשים . מהלך זה מתחיל בספרו בפאתי נגב ( 1946 ) , 1 הדיונים הראשונים במבנה זהומתפתח ב'החורשה אשר בגבעה' וב ימי צקלג . מתרכזים סביב התקבלות הסיפור 'החורשה אשר בגבעה', שבמרכזו עומדת חבורת דמויות המתוארות בלילה של הגנה על נקודת היישוב שביער חולדה, במהלך פרעות תרפ"א . אף דמות בסיפור איננה מתבחנת לכדי תמונה שיש בה מלאות של תהליך פסיכולוגי, המתפתח עם התקדמות הסיפור . ברוך קורצווייל, שכאמור היה 2 מתוודה על כך שבתחילה הקריאה בסיפור חסר דמויותראשון להבחין בתופעה זו, זה הביכה אותו, ורק לאחר מכן ראה בהיעדר ההבחנה בין הדמויות הישג תיאורי מיוחד : אתה קורא ושוב קורא בכמה עשרות עמודים של יצירה זו . וקשה לך עד מאוד להתמצא בין הטיפוסים השונ...  אל הספר