סיכום 257 והן במסגרת היצירה התרבותית בישראל . לעומת זאת, היחס למזרח הלא-יהודי, ובמיוחד ההגות הפַּן-מזרחית שהתקיימה במסגרת התנועה הציונית, נדחקו לשוליים ואף נשכחו במידה רבה . בעידן בו אנו חיים הולכת ההגדרה של המונח 'ציונות' והופכת צרה וחד- ממדית, ולכן קל להתעלם מן העמדות הפוליטיות והתרבותיות המשלבות והמכילות שהתקיימו במסגרתה, ולא תמיד בשוליה . בספר זה ניסיתי להתמודד עם דימויים הנוצÀ רים זמן רב לאחר האירועים וקובעים לאור ההווה את מידת המרכזיות והשוליות של מגמות שהתקיימו בעבר . לשם כך ניתחתי את העמדות שהדגישו את הקִרבה בין היהודים לתושבי המזרח, ובמיוחד לערבים, וקראו ליצירתה של תרבות ציונית משלבת . עמדות אלה היו חלק אינטגרלי של השיח הציוני מראשיתו, משלהי העידן האימפריאלי ואילך . הקמתה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית והפיכתה למודל הטבעי והיחיד, לכאורה, למימוש השאיפות הלאומיות של היהודים האירו באור אנכרוניסטי את המגמות שבהן עסקנו – כביכול היה בהן רעיון 'תלוש' ולא רלוונטי . ואולם, אף שמגמות אלה נדדו בשלב מוקדם אל שולי השיח הציוני, הן ביטאו מגמות יסודיות בשיח הלאומי והעל-לאומי של זמנן ולדיון...
אל הספר