פרק ראשון 24 בעולם היהודי-האירופי היה המצב שונה . אמנם, גם המשכילים היהודים פעלו ללא לאוּת, למן אמצע המאה השמונה עשרה ואילך, 'לתקן' את אחיהם היהודים ובכך להפוך אותם לראויים לשוויון זכויות על פי הקריטריונים של הנאורות האירופית . ואולם, השאיפות למודרניזציה ולשוויון זכויות קראו תיגר על עצם תפיסת השונוּת בין היהודי לשכנו האירופי – גרמני, צרפתי או רוסי . המקרה הרוסי מעניין במיוחד, שכן במקביל לקריאותיהם של אנשי תנועת ההשכלה היהודית ברוסיה להשתלבותם של היהודים, דנו אינטלקטואלים רוסים ואחרים בלהט במידת ה'אירופיות' של רוסיה עצמה, וקצתם דחו אותה . הסלבופילים, לדוגמה, הדגישו דווקא את ההבדל שבין רוסיה לאירופה . לשיטתם, האופי הרוסי הייחודי איננו חלק מהאופי ומהתרבות של מערב אירופה . 2 דוגמה בולטת לכך יכול לשמש פיודור דוסטויבסקי ( 1821 – 1881 ) . סופר רוסי גדול זה חזר והדגיש בשנות השבעים את ייחודה של רוסיה ואת הקִרבה שלה לאסיה, קִרבה שאותה שילב באינטרס האימפריאלי, שהציב את רוסיה אל מול אירופה ואסיה כאחד . 3 בניגוד לכך, למשכילים היהודים ברוסיה הייתה התשובה לשאלת זהותה התרבותית של רוסיה ברורה, ויעיד על כ...
אל הספר