פרק שלושה־עשר : על קו הגבול שבין חקר הלשון לחקר המקרא: לתולדות צמיחתו של המונח "ספר משה"

148 ביטויים ומטבעות לשון לכך שחוקרים רבים הנזקקים לשאלת חיבורה של התורה כורכים בדיוניהם את כל 3 שלושת הביטויים הללו יחד ( ואף את ספר התורה וכו' ) , ללא שום הבחנה ביניהם . אולם, כפי שננסה להראות בהמשך הדברים, מבחינה פילולוגית אין דינו של המונח ספר משה כדינם של יתר המונחים הדומים לו אשר נזכרו לעיל ; וזאת משום שלגבי צירופים כמו תורת משה וספר תורת משה אין בידינו נתונים לשוניים-דיאכרוניים חד-משמעיים העשויים לסייע לנו לקבוע בצורה ברורה את רקעם ההיסטורי המשוער . מגבלה זו מחייבת, כמובן, את כל העוסקים בקבוצת המונחים הנזכרים להיזקק למכלול רחב יותר של בעיות, הקשורות בטבורן לתולדות האמונה הישראלית ; והעיסוק הטרמינולוגי נסמך כאן אפוא במידה רבה על שיקולים רעיוניים . כנגד זה, בבירור עניין מעמדו הכרונולוגי של הביטוי ספר משה מאפשרים לנו המקורות שבידינו לבצע את הבדיקה הנדרשת מנקודת מבט בלעדית של תולדות העברית המקראית ; היינו, לבסס את קו הטיעון שלנו על שיקולים בלשניים טהורים . בדיקה מעין זו, המתבצעת כולה באופן אוטונומי במישור הלשוני, יש בה כדי להעניק לממצאים המתקבלים ממד מיוחד . מסקנותיה עומדות כולן ברשו...  אל הספר
מוסד ביאליק