2. על יהודי הנמל

198 | מילים אחרונות יכולת התמצאות, רגישות, ידע וקשרים משלהם . ואולם גם מידת הסטייה מן הטיפוס הקלסי של איש הממשל ואיש הנמל לא הייתה מקרית, וכפי שראינו, כוג'ה עבדאללה לא היה הגביר היחיד מן השכבה הוותיקה שהתפתה כנראה לעסוק בסחר חוץ בתקופה שבה גבר כוחן של המעצמות הימיות . זו הייתה תופעה נפוצה למדי באותה תקופה, ובאזורו, בדרום עיראק, היו מיהודי הממשל שהתעתדו להיות ליהודי הנמל אגב כינון פזורה חדשה שמרכזה בהודו . הביקוש לטיפוס זה או אחר היה דינמי והותנה במצב הכלכלה במרחב העות'מאני ובעולם כולו . מנקודת המבט של ההיסטוריה העות'מאנית, נראה שבנטייה לעבור מן הממשל אל הנמל הייתה מעין סגירת מעגל . ראשיתו של המעגל במאה השנים הראשונות למפגש בין האימפריה המוסלמית לבין המהגרים היהודים מן המערב — מאה שנים שגבולותיהן חפפו למאה השש עשרה, פחות או יותר . באותן שנים נבטו ניצניה של הפזורה הספרדית - המערבית, והחלו לבלוט בה שתי דמויות ממשפחת נשיא : דונה גראציה ודון יוסף . השניים החלו את דרכם העסקית והציבורית כבנקאים וכסוחרים בין - לאומיים בארצות השפלה ובאיטליה . אחר כך התגלגלו לאסתאנבול, ושם נהיה דון יוסף ליהודִי ...  אל הספר
מוסד ביאליק

המכללה האקדמית אשקלון