ניצני הפזורה הבגדאדית | 155 היה ברור : הכוח הכלכלי והפוליטי היה בהודו, ועמו באה ההשפעה : ביחסים בין הרוב הדמוגרפי למיעוט — המיעוט נתן את הטון, ועצמה זו היא שהקנתה לו את כתר המרכזיות . לפראנקוס בחלב לא היו יחסים דומים עם ליבורנו ; להפך, אם הייתה תלות בין המרכז הדמוגרפי לשלוחתו במזרח, ודאי הייתה כולה לרעת השלוחה . קהילת ליבורנו הייתה חזקה לאין שיעור מאנשיה בחלב . מבחינה זו, סימני השקיעה של מרכזי הפזורה הספרדית - המערבית בישרו רעות לגורלו של מגזר דמויי - האירופים בחלב, גם אם בני פיג'וטו החלו לשאת בתואר "ברונים" . יתר על כן, יהדות עיראק הייתה חד - מגזרית, או במילים אחרות — לא - מגזרית . ציבור של פראנקוס לא התפתח לא בבגדאד ולא בבצרה, והאוכלוסייה הייתה כולה מוסתערבית ( כרגיל, עם השפעות ספרדיות בתחום הדת ) . הדבר העניק ליהודי הערים הללו ממד של אחדות, מה שהיה חסר במרכזים עות'מאניים אחרים כמו חלב ואזמיר . במרכזים האלה התהוו מגזרים מקהילות זהוּת שונות זו מזו ; השסע התרבותי - הכלכלי היה ניכר, והיו לו תוצאות חברתיות ופוליטיות . לעומת זאת היהודים הבגדאדים בהודו, דמויי - האירופים החדשים, לא שברו את ...
אל הספר