92 | הפלכים דמשק וצידון בשנת 1794 חל מפנה במעמדו של חיים פרחי . הוא נחבש בבית האסורים ואפו קוצץ ( אולי גם אברים אחרים בגופו ) . "בכל הסיפורים", כותב פיליפ, "מתוארת תקרית זאת כתוצאה של התנהגותו המוזרה ועריצותו של אל - ג'זאר, שנטה אחרי כל שיגעון שעלה בלבו האכזרי ושאב הנאה מכך שהטיל במו ידיו מומים בנתיניו" . 6 ואולם הוא תוהה אם באמת המושל הוא שעמד מאחורי כליאתו של הצראף באשי היהודי או אולי ממלא מקומו, שכן אל - ג'זאר שהה במכה כעולה רגל בשעה שאסרו את חיים פרחי והשחיתו את פניו . יתרה מזו, מתברר כי עמו יחד הושלכו לכלא גם כל בני משפחתו בדמשק . הם סבלו מעינויים קשים ונאלצו לשלם כופר עצום . זה היה ניסיון מתואם ומכוון למגר את כוחה של משפחת פרחי בפרובינציה הסורית . זמן מועט לאחר חזרתו של אל - ג'זאר ממכה שב הכול לקדמותו : אל - ג'זאר הודח מתפקידו כמושל דמשק, ובני פרחי חידשו את פעולתם כצראפים של מושלי העיר . למרבה העניין, גם אל - ג'זאר הרגיש כי עתה, יותר מבכל זמן אחר, נדרש לחיים פרחי . הוא הוסיף לכהן כמושל צידון, אך מעמדו אצל השלטון המרכזי באסתאנבול נחלש, ומכיוון שלחיים פרחי היו הקשרים והכישורים הנחו...
אל הספר