5. התרבות העות'מאנית והפיוט היהודי

58 | אסתאנבול שם גם חובר במאה השלוש עשרה ספר היסוד שלו — "הזוהר" . לפני הגירוש היה החוג שעסק בקבלה אליטיסטי וסגור, ובמוקד עיסוקו עמדה התקרבות היחיד אל האלוהות . ואולם הזעזוע שגרם הגירוש הביא לידי שינוי ופתח את מעגל ההשפעה החברתי . החוויה הקשה נתפסה כמבשרת העידן המשיחי, והעוסקים בקבלה עברו מהתרכזות בקירוב היחיד אל האלוהות ל"תיקון" הציבור, "תיקון" העולם כולו ואף "תיקון" האלוהות עצמה, בדרך לגאולה קולקטיבית . 76 בין הפרקטיקות שחודשו אז או שקיבלו ממדים חדשים היו כינוסי גברים בלילה או באשמורת הבוקר לשם שירת שבחים או קינות לאל . שירת הבקשות, הזִמרה הדתית לפני תפילת שחרית בשבתות החורף, קיבלה אז, כמו הקבלה, תנופה חסרת תקדים . 77 בַּעת שגברה ביותר הדרישה לפיוטים חדשים פעל גם משורר פורץ דרך — ר' ישראל נג'ארה ( 1555 – 1628 ) . נג'ארה נולד בצפת למשפחה שבניה היו ממגורשי ספרד . הוא נדד בין עירו לערים אחרות באימפריה העות'מאנית וחי, בין השאר, בדמשק ובעזה, שבה גם נפטר . בנדודיו התוודע לשירת הקודש של אנשי המסדרים המוסלמיים המיסטיקניים, הצוּפים ( ראו להלן ) , וכן הרחיב את היכרותו עם שירת הקודש, שנדדה עם ה...  אל הספר
מוסד ביאליק

המכללה האקדמית אשקלון