142 חלק שני סביבתיים שמקשה את ההצבעה על סיבתיות הוא קיומו של פער משמעותי בין התקופות השונות ; לחומר לוקח לא מעט זמן לדלוף למי תהום ולמחלות כמו סרטן לוקח שנים על גבי שנים להתפתח . לפיכך, קשה מאוד לבודד את הסיבתיות של הגורם והתוצאה במקרים אלו . בעיה נוספת טמונה בשאלה איזה סיכון אמורים לקחת בחשבון — של מומחים ( סיכון אובייקטיבי ) או של הציבור ( סיכון סובייקטיבי ) ? הדוגמה הקלאסית לעניין זה היא אנרגיה גרעינית . ישנו הבדל משמעותי ביותר בין הערכת הסיכונים האובייקטיבית ( סיכון נמוך מאוד ) לדעת הציבור . יכול להיות כי במקרה של תאונות גרעיניות ניתן לתת את ההסבר על בסיס העובדה שהן קורות בתדירות נמוכה מאוד, ועם זאת כשמדובר בהתקפי לב, בסופות טורנדו ובאסונות אחרים קיימות סטטיסטיקות ברורות . והנה, עדיין ישנו הבדל ברור בין האופן שבו הציבור הרחב רואה את פני הדברים לעומת האופן שבו המומחים מפרשים אותם . שתי הטבלאות הבאות מדגימות זאת . סיכונים המוערכים בחסר הגבוה ביותרסיכונים המוערכים ביתר הגבוה ביותר חיסון לאבעבועות שחורותכלל התאונות סכרתתאונות רכב סרטן קיבההיריון, לידה והפלה שחפתסופות טורנדו ברקהצפות שב...
אל הספר