130 חלק שני הרשות כללה את עלויות התעסוקה כתועלת, מה שיכול להיעשות רק במקרים של חוסר תעסוקה, וגם בהם יש להפחית את העלות האלטרנטיבית של הפנאי . כפי שניתן לראות, בניתוח השני המספר ירד לאפס . הערך שנקבע לעלות רכישת הקרקע השנתית היה אפס, בנימוק שהקרקע כבר נרכשה . הדבר אינו נכון כיוון שתמיד קיימת עלות אלטרנטיבית לקרקע בשימושים אחרים . והנה, בניתוח השני העלות נקבעה ל- 4 מיליון במונחים שנתיים . הניתוח השתמש בשער ריבית נומינלי של % 10 בשעה שהתועלות והעלויות נאמדו בערכם הריאלי ושער הריבית הריאלי עמד על % 4 בלבד . עליית ערך הקרקע הייתה למעשה חישוב כפול משום שערכה עלה עקב תועלות שצמחו מנופש וממניעת הצפות . ערך התועלת מנופש היה מוטה כלפי מעלה, כיוון שהניתוח התעלם מחלופות נוספות לנופש שהיו קיימות באזור באותה תקופה . שני סעיפים השתנו אם כי לא בגלל טעות של רשות עמק הטנסי אלא בגלל עשר השנים שחלפו בין ניתוח לניתוח, אשר במהלכן התרחשו מספר אירועים חיצוניים . הראשון היה עליה בערך האנרגיה בגלל משברי הנפט שהתרחשו בשנות השבעים, ואילו השני נגע לשיט בנהרות, שעקב בנייה מסיבית של מסילות וכבישים התגלה כפחות ופחות ...
אל הספר