פרק שישי זהות יהודית ושיקול הדעת ההלכתי קריאה בתורה מחומשים בתשובותיהם של חכמי ימי הביניים

קריאה בתורה מחומשים בתשובותיהם של חכמי ימי הביניים 79 קמיח ולא עפיץ . . . אלא מיהו עכשו בשנים האלה כיון שאין מי יודע לעשות אותו גויל כתקנו וכי אתו לעפוציה טרחין הרבה, ורוב הצבור כי דאשכחון קולא דרב משה סמכו עליו וקא קארו ביה בציבור, לבר מן מהדרין ומדוקאני דמצות, דלא קארו אלא בגויל כהוגן . ולענין עיבוד לשמה, רבנן דתרתין מתיבאתא סבירא להון דמאי דלא לשמה מיעבד לאו כהוגן הוא ופסול מלמקרא ביה בציבור . . . ומר רב משה ז״ל נמי הוה פליג בהא . . . ואית לנא ולרבנן כמה וכמה דקדוקי בהא מילתא לפרוקה ולדחוייה להא מילתא דרב משה גאון . אלא מיהו אתם שאין במקומכם מי שעושה גוילין ולא רק, אם יש במקומכם ספר תורה כהוגן השמרו בו וקראו בו בציבור . ואם לאו אל תשביתו קריאת התורה מפני זאת, שהרי הכתוב אומ׳ עת לעשות לה׳ הפ׳ תו׳ . ור׳ יוחנן ור׳ שמע בן לקיש מעיני בספר אגדתא בשבתא וסמכי אהאי קרא . ועשו ספר תורה מן רק אע״פ שאין מעובד לשמה שמר רב משה כראוי ( ! ) הוא לסמוך עליו בשעת הדחק . וכל שכן על דרך שאמרנו עת לעשות ליי׳ הפרו תו׳ . אבל אם יש לכם יכולת להחזיר את יריעות לבתי מיתוח ולהעביר עליהם מעט סיד לשמה הרי יצאתם י...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן