פרק רביעי כשרות יין בשיח ההלכתי של חכמי אשכנז בימי הביניים

כשרות יין בשיח ההלכתי של חכמי אשכנז בימי הביניים 9 בדבריו העיד רש״י על כך שבעירו, טרואה ( Troyes ) , מקובל היה בעבר ׳להביא בחותם אחד׳, ונוהג זה אף זכה לאישורם של תלמידי חכמים ( ׳במקומנו נהגו הראשונים להביא בחותם אחד והיו בהם אנשי מעשה וחכמים׳ ) . אלא שבמשך תקופה לא קצרה של כחמש עשרה שנים החמירו על עצמם יהודי טרואה, אף כי לא נאמר בדיוק במה . ואולם, לדברי רש״י החמרה זו קשתה עליהם ( ׳והדבר מאד קשה׳ ) , ומשום כך הוא פנה לרבו . מן העובדה שרש״י מתאר את נוהגם של אנשי טרואה בעבר ׳ להביא בחותם אחד׳ עשוי להתקבל הרושם ששאלתו עסקה בבעיה הלכתית הנובעת מקשיים בהובלתו של היין . ואכן, כך הבין את הדברים סולוביצ׳יק . כדבריו : ׳אנשי טרו׳אה היו לחוצים מצד אחד מן הצורך המתמיד לייבא ומהיוקר ההולך וגדל, ומצד אחר הם נאלצו לצמצם כמיטב יכולתם בהוצאות המשלוח, ולאחר כחמש-עשרה שנות איסור השיבו את מנהגם הישן והחלו לשלוח חביות בלא כיסוי שק ובלא חותם שני . רש״י, שהתחיל לפקפק אם 78 ואולם, הבנת האיגרת כעוסקת מוצדקת הדרישה המחמירה, סמך את ידו על השינוי׳ . בדרישתו המחמירה של רבי יצחק ברבי יהודה לכיסוי חביות יין בשק וחתימ...  אל הספר