פרק ב: עוצר, סריקות וחיפושים

פלולו שהצל כלפי אוכלוסייה אורחי ישנו החמישים 71 סלר רוחו יכנס בחוזרנו לשירי “אֶבֶן בֹּחַן", אֶפנה אל הטור “סְערה על פני סדר-היום", 149 שהנקודה המרכזית בו היא ההכרח לברר ולחקור לעומק כל מקרה שבו מועלית טענה על אופן ביצוע משימותיהם של חיילי צה"ל מול האוכלוסייה הערבית . בטור זה נדרש המשורר לדבריו של חבר הכנסת תופיק טובי במליאת הכנסת, אשר יצא נגד דרך ביצועו של אחד החיפושים . 150 חברי הכנסת “נזעקו" להגן סבורות המדינות והאומות כי טובת הכלל מקדשת את הכל, עָרמה ואלימות שבחיי הפרט ענשם בוז ותליה, הרי — אם רק נעשו לטובתה המדומה של המדינה — יש לתת את שכרם משלם, בכתר אזרחי וזר דפנה . חוק המוסר כוחו יפה רק בחיי הפרט, ואילו מדיניות ודיפלומטיה מכירות רק בחוק האינטרסים . הנה צוואת היסוד של עם ישראל מטילה קללה על עָרמה ואלימות שנעשו למען המטרה הצודקת ביותר של טובת הכלל [ . . . ] גם בחיי הכלל ולמען הכלל יש לטהר — לא רק את המטרות — אלא גם את הדרכים והתחבולות . וראו בעניין זה מנחם פינקלשטיין "ורבים ישאלו : ואיך עשו בני יעקב הצדיקים המעשה הזה לשפוך דם נקי ? — 'טוהר הנשק' בימים ההם בזמן הזה" פרשת השבוע 235 ...  אל הספר