110 פרק רביעי היו משוכנעים שהאוכלוסייה הגרמנית לא רק ידעה את המתרחש אלא היה לה חלק פעיל בכך, ולפחות שתקה שתיקה שבהסכמה, וכמוה גם האוכלוסייה המקומית בארצות אחרות . באמצע אפריל 1945 יצאה הבריגדה מן השטחים שבהם החזיקה מצפון לנהר סניו והמשיכה צפונה ; ב- 28 בחודש הוכרזה באיטליה שביתת נשק ומאות אלפי חיילים גרמנים נכנעו לבעלות הברית, בכל קווי החזית האיטלקית . ב- 7 במאי נכנעו גרמניה ואיטליה ללא תנאי, לאחר שמוסוליני נתלה והיטלר התאבד . קשה היה לחיילי הבריגדה לשמוח ולהשתתף בצהלה ששטפה את החיילים מצבאות בעלות הברית ; הם התאבלו על האובדן הנורא שחווה העם וחששו שלא תוכר כראוי השתתפותם במלחמה, ואף לא זו של כמיליון וחצי יהודים בצבאות בעלות הברית ובתנועות הפרטיזנים והמחתרות, מהם כחצי מיליון שלחמו בצבא האדום, ויותר מחצי מיליון שלחמו בצבא האמריקני . לחשש זה התלווה הספק, שמא לא תינתן התמורה המדינית בעד הלחימה : "ועוד", כתב ד"ר יעקב ליפשיץ, ששימש רב ראשי בבריגדה, "ללב היהודי המיואש נמזגה, בעצם ימי הניצחון, גם טיפה מרה ומרעילה : היהיה זה סיוט 2 שהרי למרות הדמים האחרון בדורנו ? האם לא תעבור עלינו כוס חדשה ? ...
אל הספר