192 בנימין קצוף שמטבע התפילה ׳אלוהי אבותינו׳ התקבל בהדרגה גם בליטורגיה הבבלית בתקופת הגאונים, וכאן ברצוני להרחיב בעניין זה . 3 כרקע לעיון בספרות הגאונים הבבלית אציין כאן בקצרה שמטבע הלשון ׳ואלוהי אבותינו׳ מצוי כצפוי במספר סידורים מן הגניזה בהם עיינתי המביאים את נוסח התפילה הארץ ישראלי . 4 אפתח בהערה מתודולוגית : בחינת נוסחי התפילות המובאים בספרות הגאונים צריכה להיעשות מתוך מודעות לכך שבחלק מן הסוגות הספרותיות שנוצרו בתקופה זו, לצד מקרים בהם הגאון כותב בשפתו החופשית, במקרים אחרים הוא מצטט או מוסר בפרפרזה דברי גאונים שקדמו לו או את דברי התלמוד שלפניו, שלא היה בהכרח זהה לתלמוד שבכתבי היד שלפנינו . לפיכך ספק בעיני עד כמה ניתן לבסס טענה בנוגע לנוסחי תפילות בדברי מי מן הגאונים על סמך נוסח בודד כזה או אחר . לכן להלן אצביע על תופעות העולות בדברי גאונים שבכתביהם מצויים מספר גדל של נוסחי תפילה, המעלים את הסבירות שבהצטברותם יחד הם מייצגים את הנוהג הרווח באופן מהימן . החיבורים בהם מצויים נוסחי תפילה מרובים היכולים להצביע על תופעה בעלת משמעות הם כצפוי שני הסידורים שנכתבו בתקופת הגאונים : סדר רב עמר...
אל הספר