שיקוליו של רבי בעריכת המשנה הראשונה של הש״ס

שיקוליו של רבי בעריכת המשנה הראשונה של הש״ס 65 ההלכה הראשונה הפותחת את שני הספרים, התוספתא והמשנה, עוסקת בנושא זהה : מאימתי מתחיל זמן חלותה של מצוות קריאת שמע בכל ערב . המשנה מביאה דעה אחת בלבד : ״משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן״, והתוספתא מציגה מחלוקת בעניין, כשמוסיפה את דעת ר׳ מאיר : ״משעה שבני אדן נכנסין לוכל פיתן בלילי שבתות״ . יש להניח, שדעת חכמים בתוספתא ( ״משעה שהכהנים זכאין לוכל תרומתן״ ) היא כדעה ( הסתמית ? ) 1 שבמשנה : ״משעה שהכהנים נכנסין לאכל בתרומתן״ . כך הוא אם נקבל דעת אלבק, 2 שמתוך ספק שמא נטמאו במשך היום, נהגו כל הכהנים, לטבול כל יום לפנות ערב ( ונכנסו לגדר ״טבול יום״ ) , ונמנעו מלאכול עד שהעריב עליהם שימשם — בצאת הכוכבים — ואז הותרו לאכול תרומתם . דברים דומים אומר גם הירושלמי . 3 יש במשנה זו, הראשונה בש״ס, כמה תופעות הסותרות לכאורה את ״כללי התלמוד״ הידועים, ואף יש פרטים הנמצאים בתוספתא אך נעדרים מן המשנה . נבחן את הדברים וננסה לנמקם . א . היעדר דעת היחיד ( של ר׳ מאיר ) מהמשנה מן התוספתא ברור כי ר׳ מאיר אף הוא הביע דעתו בשאלה ״מאמתי״ חלה מצוות קריאת שמע של תפילת ערבית...  אל הספר