ערכים ודילמות בחוק המקראי: עבד עברי

38 אילה לוי-פלדבלום ורבו ומלאו את הארץ וכבשה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים, ובכל חיה הרמשת על הארץ״ ( שם, א 28 ) . תפיסת העולם הקוסמולוגית המקראית למקומו של האדם בעולם, מתומצתת בלשון פיוטית במזמור ח שבתהילים . על אף עוצמת הקוסמוס : ״כי אראה שמיך… ירח וכוכבים אשר כוננתה״, ואפסותו של האדם : ״מה אנוש כי תזכרנו״ — האדם מתואר כמי שזכה לכבוד ששום יצור אחר לא זכה לו : ״ותחסרהו מעט מאלקים, וכבוד והדר תעטרהו״ . כבודו של האדם מתבטא בפועל מעצם העובדה שאלוקים שם אותו מעל כל הנבראים, ועשה אותו מעין שותף לשלטונו : ״תמשילהו במעשי ידיך, כל שתה תחת רגליו״ . אלוקים נתן לבחיר יצוריו כוח וממשלה על כל מה שברא, אך לא איש על אחיו, והראיה, כפי שמנסח אותו המדרש ( סנהדרין לז, ע״א ) : ״לפיכך נברא אדם יחידי… מפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו : אבא גדול מאביך״ . כלומר, כל בני האדם באשר הם — ללא הבדלי מוצא, מין וגזע — שווים הם, מעצם היות כולם צאצאי זוג הורים אחד, ואין אחד מהם יכול לטעון לעליונות על רעהו . נוסף על כך, בריאת האדם בצלם אלוקים צריכה לשמש גם היא עיקרון מנחה ביחסים שבין אדם לחברו, וכך בלשון חז״ל : ״ואהבת...  אל הספר