פרק ב ׳משפט השלום העברי׳: ניסיון כושל להקים מערכת שיפוט עברית בתקופת היישוב

14פרק ב ובמובן זה שהדיונים נערכו לא על פי סדרי דין פורמליים אלא היו השונים ; דיוני בוררות קצרים שנידונו ונחתמו על פי עקרונות הצדק והשכל הישר של השופטים . המשרד הארצישראלי הקצה למשפט השלום העברי חדר במשרדיו ואף מימן את משכורתו של המזכיר הראשון של המערכת – ש״י עגנון . בתחילה נערכו שם רוב הדיונים, ומקצתם – במושבות מרוחקות 5 לאחר מלחמת יותר, לשם יצאו השופטים מתל אביב בעגלה רתומה לסוס . העולם הראשונה התפתח מאוד משפט השלום העברי, והיו בו כמה בתי משפט במקומות שונים בארץ ואף שלוש ערכאות ( אם כי בפועל היו שתי ערכאות : 6 גם אז נעדרו רוב השופטים השכלה מקומיות ; ובית משפט עליון בתל אביב ) . משפטית פורמלית, והדיונים ( שעסקו בסכסוכים אזרחיים מקומיים ) נמשכו זמן קצר : שעה או כמה שעות לכל היותר . פסקי הדין בדיונים אלה ניתנו במקום, עם הנמקה קצרה שהייתה נטועה כאמור בעקרונות השכל הישר . פסיקות משפט השלום העברי נחשבו דוגמה נפלאה להצלחת המהפכה היהודית ומפעל התחייה הלאומי-ציוני . אלה היו החלטות שכתבו – בעברית – ׳יהודים חדשים׳ ציונים, אשר ביקשו לבנות בית לאומי יהודי בארץ וחברה יהודית חדשה ועצמאית . התוכן של ...  אל הספר