פרק שלישי : פיתוח שאיפה תעסוקתית במסגרת שיח העצמה | 73 שרה אבנס ( 2006 Evans, ) מתארת עד כמה קשה לנערות בנות למשפחות ממעמד הפועלים לראות את עצמן כמי שיכולות לקחת חלק בתרבות שבה רוב הדימויים הדומיננטיים גורמים להן להפחתה מתמשכת בתחושת הערך העצמי, בעיקר בשל המודל החיצוני של דימוי הגוף ( המוכר במידותיו הרזות, בצבע עור בהיר, בביגוד אופנתי הולם ) ובשימוש הנכון בשפה ( 2001 Frost, ) . דימויים מתוחכמים וראויים אלו מקושרים באפשרויות תעסוקה הנתפסות נגישות פחות לבת למשפחה מ"צווארון כחול" ולאתיופית כמו ויקי ( Oppenhaim - Shachar, 2017 ) . אין תמה אפוא שעבורה האפשרות לחצות לבדה את הגבול לעבר דימויים תעסוקתיים רצויים היא מורכבת, מבלבלת ואף עלולה להיות כרוכה בכאב . באותה סדנה של קבוצת נערות אתיופיות הלומדות בבית ספר נורמטיבי וחיות בעיירת פיתוח צפונית, משתתפות שתי נערות נוספות, מירה ויונה . כאשר ויקי ממשיכה ומפקפקת באפשרותה להתגבר על העתיד הצפוי לה כמט"בית, שתיים אלו מאמצות בקלות דימויים תעסוקתיים נחשקים עבור עצמן - כעורכת דין וכמנהלת . סיגל : במה את רוצה לעבוד ? מהי עבודה טובה בעינייך ? יונה : אני לא...
אל הספר