התמיהה "פשיטא" בבבלי: האמוראית לעומת הסתמית

אבינועם כהן 166 ואף – בבבלי נמצאו , פה ושם , חריגים בשימושו או בהוראתו . פעמים רבות מתברר ולו שני – 3 כרונולוגי שהפתרון לתופעת החריגים הללו הוא – במאמר זה ניווכח בכך אלא שפה ושם נשתרבבו כמה , עקבי לכל אורך היקרויותיו שימוש מונח ל פנים . האחד , ש ) ומצאנו ששכיחותם של החריגים בולטת דווקא בסוגיות 4 חריגים בשימושו או בהוראתו , שהמונח אינו עקבי אלא עד לדור מסוים במהלך התקופה אחרה 5 מאוחרות וסתמיות ( . בנידון 6 התלמודית , ומאז ואילך שימושו משתנה , או שנוסף לו במקביל שימוש אחר . הוא מן הסוג השני , כפי שיוצג להלן . דנן , שימושו של המונח " פשיטא " בבבלי על סוגיות " פשיטא " בבבלי כמעט לא נערך שום מחקר , והדברים שנכתבו נתמקדו דיון ה 8 ורובם נושאים אופי של הערות לסוגיות ספציפיות . 7 בהיבטים צרים ביותר , . 6 רה המונחים " כלומר ", " תנאי היא ", " דאיתמר " . ראה להלן , הע כדוגמת 3 [ 1 רה קל ] לעיל , הע רבו להעיר על כך בעלי ספרות הכללים ) לרשימת הספרים , ראה אצל פרנ ה 4 . בתחום המחקר 1 רה דלו מפירושו של רש " י לעיל , הע נ ( . ראה גם את הכללים ש 1 הע ' 161 עמ ' בסדרת ספריו מקורות ומסורות , וציינם במפתח...  אל הספר
תבונות