180 | והארץ נתן לבני אדם השתא אמרת דא, למה לא אמרת בשעתא דאמרית לך כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי וגו' ( בראשית ז', א ) ואח"כ הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם ( שם ו', יז ) ואח"כ עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר ( שם, יד ) , כל האי אתעכבית ואמרית לך בגין דתבעי רחמין על עלמא, ומכדין שמעתא דתשתזיב בתיבותא לא עאל בלבך למבעי רחמין על ישובא דעלמא ועבדת תיבותא ואשתזיבת, וכען דאתאביד עלמא פתחת פומך למללא קדמי בעיין ותחנונים ? לדברי ה זוהר , כשנח יצא מן התיבה וראה את העולם חרב, הוא בכה לפני הקב"ה . הקב"ה נזף בו — היכן היית לאורך כל התהליך של בניית התיבה ? מדוע אז לא התפללת על הדור ? רק לאחר שבנית את התיבה וניצלת נזכרת לפנות אליי בתחנונים ? בהמשך הדברים, מביא ה זוהר הסבר לפשר התנהגותו של נח : אמר רבי יהושע : מה ראה נח שלא בקש רחמים על דורו ? אמר בלבו : אולי לא אמלט, דכתיב כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה ( בראשית ז', א ) , כלומר — לפי הדור, ולפיכך לא ביקש רחמים עליהם . נח לא יכול היה לבקש עליהם רחמים, כיוון שבקשת רחמים עליהם מבטאת תחושת זיקה ואכפתיות כלפי דורו . דווקא...
אל הספר