היתס ללי איבד את אלונתו | 171 דיון בנושא זה נמצא במקומות נוספים . הרדב"ז ( שו"ת, ח"ד סי' קפז ) נשאל על אדם שדרש ברבים שמשה רבנו היה אלוה, וכתב שאם אדם הגיע למסקנה של כפירה מתוך עיון מוטעה — אין הוא נקרא כופר בשל כך : ולא מצאתי טעם לפוטרו מן העונש זולת מפני שהוא טועה בעיונו ותקנתו קלקלתו . ולא עדיף האי ממי שטועה באחד מעיקרי הדת מחמת עיונו הנפסד שלא נקרא בשביל זה כופר . והרי הלל היה אדם גדול וטעה באחד מעיקרי הדת שאמר 2 ומפני אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו . זה הטעות לא חשבוהו כופר ח"ו, דאם לא כן איך היו אומרים שמועה משמו . והטעם מבואר, כיון שאין כפירתו אלא מפני שחושב שמה שעלה בעיונו אמת ואם כן אנוס הוא ופטור, אף הכא נמי טועה בעיונו הוא . בדומה לכך כתב ספר העיקרים ( מאמר ראשון, פרק ב ) : אבל מי שהוא מחזיק בתורת משה ומאמין בעקריה, וכשבא לחקור על זה מצד השכל והבנת הפסוקים הטהו העיון לומר שאחד מן העקרים הוא על דרך אחרת ולא כפי המובן בתחלת הדעת, או הטהו העיון להכחיש העקר ההוא להיותו חושב שאיננו דעת בריא תכריח התורה להאמינו, או יחשוב במה שהוא עקר שאיננו עקר ויאמין אותו כשאר האמונו...
אל הספר