162 | והארץ נתן לבני אדם ויתעה [ אותנו ] . אמר ליה : כל כך בידך ואתה עולה בספינה ? א"ל : עד שאתה תמה עלי, תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה, רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שיודעין לשער כמה טפות יש בים, ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש ! נתן דעתו להושיבם בראש . כשעלה, שלח להם ולא באו, חזר ושלח ובאו . אמר להם : כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם ? עבדות אני נותן לכם, שנאמר : וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה ( מל"א י"ב, ז ) . אמנם, נחלקו הראשונים שם על איזו שררה מדובר . רש"י הבין שהכוונה היא לראשות הישיבה : נתן — רבן גמליאל דעתו עליהם להושיבם בראש כדי שיהו מתפרנסים [ מאותה ] שררה שיתן להם . ברם, תוספות הרא"ש הקשה על כך : ולא נהירא, דלשון להושיבם בראש — בישיבה משמע, כדאמרינן בכתובות בשלהי פרק הנושא ( קג ע"ב ) דר"ח בר חמא יושב בראש, ובישיבה מאי פרנסה איכא ? אלא משום דאשבחיהו רבי יהושע כולי האי אמר ראויים הללו לישב בראש ולמנותם פרנס על הציבור . בין אם המינוי היה לראשי ישיבה ובין אם הוא היה לפרנסי הציבור, למדנו מכאן ששררה היא למעשה עבדות . הנכונות לקבל תפקיד צ...
אל הספר