"בתוט ולי אנעשי יע ַבת ת" | 147 שלא נתתקנו, אבל גם לא נתקלקלו על ידי שום השפעה קולטורית . הצד הבריא של היושר מצוי הוא באנשים גסים יותר ממה שהוא מצוי במלומדים ומוסריים בעלי מחשבה . יותר מובהקים הם המלומדים בדברים הפרטיים של המוסר, בחוקיו ובדקדוקיו, אבל עצם הרגשתו זאת היא מצויה באנשים בריאים טבעיים, שהם הם ההמון, עם הארץ . ולאו דווקא בהרגשת המוסר השרשית עולה הוא ההמון על אנשי הסגולה, גם בהרגשת האמונה, הגדלות האלהית, היופי, החושיות, הכל אשר לחיים בדרך ישרה, בלתי מסוננת על ידי הצינורות המלאים שכר אגמי נפש של הדעת והחכמה, הוא יותר בריא וטהור בההמון . אמנם לא יוכל ההמון לשמור בעצמו את עצומו וטהרתו, איננו יכול לקשר יפה את מושגיו, גם איננו יודע איך לעמוד בקשרי המלחמה, בעת אשר הכרות והרגשות מתנגדות וסותרות זו את זו נלחמות בנפשו מבפנים או בעולם מבחוץ . לזה צריך הוא לעזרת גדולי התושיה, המישרים לפניו את נתיבות עולמו . אבל כשם שמשפיעים עליו עצה ותושיה, כך הוא משפיע עליהם חיים בריאים . והצד המשותף של אצילי הרוח עם ההמון, הוא הכח המקיים את שני הצדדים על מעמדם היפה, ומשמרם מכל רקבון והתנוונות מוסרית ו...
אל הספר