ד. שילוב החוויה במסגרת עבודת ה'

82 | והארץ נתן לבני אדם בשם מו"ז ז"ל בפסוק וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים כו' יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה כו' 2 ודקדק מה זה ( במדבר ח', כה ) , אבל חוזר הוא לנעילת שערים . הלשון 'נעילת שערים' ולא 'פתיחת שערים' ? ופירש דכתיב : מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים ( שה"ש ז', ב ) ; פְעָמַיִךְ הוא התעוררות התלהבות לבות בנ"י, מלשון פעמון זהב . בַּנְּעָלִים — הוא שזה התלהבות צריך שמירה ומנעול שלא יתפשט בו פסולת . ושבח הזקנים הוא בזה שיש להם ישוב הדעת שלא להתפשט ההתלהבות יותר מדאי, וזהו 'נעילת שערים' . ההתלהבות צריכה להיות אפוא "בַּנְּעָלִים" — בתוך מסגרות ברורות, על מנת שהשפעתה החיובית לא תחרוג מעבר לתחום ותגרום לנזק . יש לזכור גם דבר נוסף : לאנשים שונים יש ביטויים חווייתיים שונים . רבים מגדולי ישראל התפללו בלא כל ביטוי חיצוני של רגש . האומנם חסרה הייתה להם חוויה דתית ? לעדות השונות בעם ישראל יש צורות ביטוי שונות, ויש להכיר בכך שביטויי החוויה משתנים מאדם לאדם . חוויה היא תופעה רגשית, והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות : בלימוד מעמיק בסוגיה בגמרא, בחגיגיות, בשירה וריקודים או בעצם יציאה כלשהי מן השגרה, ...  אל הספר
תבונות