ז. איסורים יסודיים שאינם מפורשים בתורה

לוסר רבוי | 51 ניתן לבסס את הדברים גם על מקור אחר . הגמרא במסכת סנהדרין ( עא ע"א ) מביאה את דברי רבי שמעון לגבי דין בן סורר ומורה : דתניא, אמר רבי שמעון : וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו ? אלא לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב — דרוש וקבל שכר . בגלל שיקול מוסרי, רבי שמעון אינו מוכן לקבל את האפשרות שדין בן סורר ומורה אכן התרחש בפועל . בדין דאורייתא אמנם אין לנו אלא מה שהתורה ציוותה, אולם בדיני דרבנן בוודאי יש מקום לשיקול מוסרי בקביעת ההלכה . כך מצאנו בדיני ייבום, ששיקול מוסרי גובר על פני סברה הלכתית . הגמרא ביבמות ( פז ע"ב ) אומרת, שאישה שמת בעלה ויש לו בן, שמותרת להינשא לשוק, ואחר כך מת הבן, אין מצריכים אותה בייבום או בחליצה מהיבם . זאת למרות שמבחינה הלכתית צרופה היה מקום להצריך אותה כך, שהרי במצב המקביל לגבי אכילת תרומה, לאחר מות הבן היא נאסרת, ואין עושים את בנה המת כחי . הגמרא מבארת שלא לומדים זאת בקל וחומר, לפי שנאמר : "דְּרָכֶיהָדַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ 4 שָׁלוֹם" ( משלי ג', יז ) . והדברים מפורשים בספר דור רביעי על מסכת חולין...  אל הספר
תבונות