38 | והארץ נתן לבני אדם אוכלים אבר מן החי לא מפני שה' אסר על בני נח אבר מן החי, אלא מפני שה' אסר עלינו אבר מן החי במה שנצטווה בסיני שיישאר אבר מן החי אסור . . . הלא תראה אומרם 'שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה בסיני' ( מכות כג ע"ב ) , וכל אלה מכלל המצוות . הרמב"ם מציין, שחיובנו במצוות נובע מקבלת התורה בסיני, ולא ממה שהיה נהוג קודם לכן . אולם האם לאחר מעמד הר סיני אין יותר משמעות לכך שמצוות מסוימות נהגו עוד קודם לכן, מתוקף המוסר הטבעי ? ישנה תפיסה נפוצה, הסוברת שלאחר מתן תורה המוסר הטבעי איבד את תוקפו, ואין שום דבר בעולם שמחייב, פרט לתורה . גישה זו סוברת, שנתינת מקום למוסר הטבעי ממעיטה את חשיבות התורה, באשר היא מציבה מקור נוסף לחיוב מצוות בצד התורה . לפי תפיסה זו, המקנאת, לכאורה, לכבודה של תורה, נוצר נתק בין הקב"ה כיוצר האדם, ובין הקב"ה כנותן התורה, שכן מה שהקב"ה נטע בלב האדם כביכול אינו שייך לקב"ה . כלפי תפיסה זו מתאימים דברי הרמב"ם במורה הנבוכים ( ח"ג פל"א ) : מבני אדם אנשים שיכבד עליהם נתינת סבה למצוה מן המצות, והטוב אצלם שלא יושכל למצוה ולאזהרה ענין כלל, ואשר יביאם אל זה הוא חל...
אל הספר