פרק רביעי הפולמוס על דרכי המאבק בבריטים ופעולותיהם של ארגוני המחתרת

126 בין שלום לשלמות הארץ החלטה בנוסח מרוכך במקצת, שנועדה להפיס את דעתם של מתנגדי הקו של שפירא, התקבלה בישיבת הוועד הפועל של הפועל המזרחי בנובמבר 1946 : ׳סוכם כפשרה בין הדעות השונות כי הפועל המזרחי הוא בעד היאבקות צמודה [ . . . ] שאומרת : אקטיביזם במאבק בעד עלייה, התיישבות והגנה [ . . . ] , 33 אולם מתנגדת לאקטיביזם בשטחים האחרים׳ . העמדות כלפי פעולות אצ״ל ולח״י לפעולות אצ״ל נגד הערבים ולמאבקם של אצ״ל ולח״י בבריטים היה משותף עצם השימוש באלימות ככלי עיקרי במערכה, ואולם פעילות אצ״ל בתקופת המאורעות הייתה בגדר של טרור נגדי שהתאפיין במעשי נקם ללא הבחנה, ואילו מאבקם של ארגוני המחתרת בבריטים היה מלחמת גרילה נגד צבא 34 למרות זאת, יש הרבה מן שהם ראו בו חיל כיבוש של שלטון זר ועוין . המשותף בין דפוסי התגובה בציבור הדתי על מעשי האלימות נגד הערבים ובין תגובותיהם על פעולות המחתרות נגד השלטון הבריטי . כמו ניסיונם של גורמים בציבור הדתי להתכחש למעורבותם של יהודים בפעולות הנקם בערבים, גם בתגובות שלהם על מעשי האלימות נגד הבריטים הם נטו בתחילה לפקפק באחריותם של יהודים לפעולות אלה בנימוק שלא ייתכן לייחס ליהו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב