פרק ראשון הציונות הדתית: רקע היסטורי ואידיאולוגי ודפוסי ארגון והנהגה

18 בין שלום לשלמות הארץ בתנאים של גלות תרמה לעיצובה של תפיסת עולם ששללה שלילה עקרונית את השימוש בכוח למטרות פוליטיות . להשקפה זו ניתן הכשר תיאולוגי במדרשי חכמים ובדבריהם של פרשנים והוגים מסורתיים . הם שללו לא רק הפעלה של אמצעי אלימות כלפי עמים אחרים אלא גם כל צורה של התגרות בהם או התנגדות פעילה לחוקיהם ולמדיניותם . המקורות המסורתיים אף הציגו את הפעלת הכוח כמאפיין מובהק של עמי העולם המבדיל אותם מעם ישראל . העמדות שרווחו בחברה היהודית בשאלת היחסים עם עמי העולם השתנו באופן מרחיק לכת על רקע התמורות שחלו בחיי העם היהודי בתקופה המודרנית . החשובה בהן הייתה האמנציפציה של יהודי אירופה, שטבעה את רישומה בחיים היהודיים מראשית המאה ה- 19 . זו הייתה קשורה קשר של סיבה ומסובב לתהליכי המודרניזציה והחילון שחדרו לחברה היהודית בעקבות הריסת המחיצות שבינה ובין החברה הסובבת . האמנציפציה החלישה את השפעתה של מסורת הפסיביות הפוליטית של היהודים על יחסם כלפי העמים שמסביבם, ובמקומה גברה השפעתה של גישה אוניברסליסטית שדגלה בסובלנות כלפי תרבויות ועמים אחרים ושאפה להשתית את היחסים עמם על אמון ועל שיתוף פעולה . גישה זו...  אל הספר