סיכום: שכול ועיוורון

פרק ד : " אין לה מנחם " - אימהוּת ואובדן 155 על אימו של מנחם מתקיימת ניגודיות כפולה של חורבן לאומי מול לידה פרטית תחילה , ואובדן פרטי מול גאולה לאומית לבסוף . בכל הסיפורים , האסון והאבל הפרטי הם אמצעים לתיאור ולהמחשת האבל הלאומי . כך הופך האסון הלאומי הגדול והבלתי נתפס לנגיש יותר ורגשות הצער הפרטיים מוחלים עליו . שני התיאורים המוקצנים של אימהות אבלות , שבאו לביטוי בפרק זה , נמצאים בקצות הרצף של עבודת האבל וההתמודדות עם אובדן : האחד מתאר מצב קיצוני של אבל לא תקין שמידרדר עוד ועוד , והשני מתאר הימנעות מוחלטת מאבל , הנחשבת אף היא ללא תקינה אם היא נמשכת זמן רב . שניהם חושפים את הבעייתיות הכרוכה ביחסי האם השכולה וסביבתה : בקצה האחד מתוארת אי היכולת להימצא בסביבתה של האם , והקצה האחר הוא פנטזיה על אם שכולה , שאיננה מתאבלת כלל , כלומר צערה מוכחש ואין צורך להתייחס אליו . ספרות המחקר העוסקת בשכול החלה רק לאחרונה להתייחס גם להבדלים מגדריים בקרב השכולים , בנוסף על שורה ארוכה של הבדלים אחרים . נמצא כי בעולם המערבי העכשווי , אבות נוטים לחזור לדפוסי תפקוד רגילים מהר יותר מאימהות , הם נוטים להראות פחו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד