אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

פרק ד : " אין לה מנחם " - אימהוּת ואובדן 137 במסגרת הספרות החיצונית והוצאו מארון הספרים היהודי הקנוני . שלא כמו דמויות וסיפורים אחרים בספרי המקבים , דמותה של האם המאבדת את בניה לא נגנזה , וסיפורה שב ומופיע בספרות התלמודית והרבנית , בגרסות ובנוסחים רבים . אף על פי שסיפור המסגרת איננו משתנה , ובכל הגרסות מסופר על אם ששבעת בניה מומתים על קידוש השם לנגד עיניה , יש הבדל מכריע בין דמותה הקדומה של האם , ה " חיצונית " ) שהפכה לנוצרית ( , ובין דמותה המאוחרת , התלמודית-רבנית . 79 ממוקדת בעיקר בבניםגרסתו הכפולה של הסיפור בספרי המקבים עצמם , בתיאורים מחרידים של עינוייהם ובנחישותם עד מותם . אימם מופיעה ללא שם רק בסופו של הסיפור , והיא מעודדת את בניה במילים מפורשות ומפורטות , לועגת לאנטיוכוס , עומדת ללא צל של היסוס וחולשה במחזות הנוראים , ולבסוף מומתת בעצמה , דבקה בנחישותה הלא אנושית . רוחה הגיבורה של האם מתוארת במקבים במפורש כ " רוח 80 זוהי אישה-אם פטריארכלית , שאין בפעולותיה משום אתגורגבר " . של הבינאריות המגדרית , למעט העובדה שהיא ) במקרה ( אישה . שונה מאוד היא דמותה של האם בגרסתה התלמודית הכפולה ...  אל הספר