סיכום: הזנה אימהית - בין השראה לאֵימה

פרק ב : " טרף לביתה " - אימהוּת בין הזנה לבליעה 91 ההנקה והכנת האוכל נתפסו כחלק מחובות האישה לבעלה , והיא יכלה להשתחרר מהן ככל שהוטב מצבה הכלכלי . מצב בסיסי זה הוא כה מובן מאליו , עד שלא ניתן לו כמעט ביטוי בספרות חז " ל . על אף העיסוק הנרחב במזון ובחוקי כשרותו , מעטות מאוד ההתייחסויות לנשים שטרחו 103 כמו בימינו , הבישול הביתי נחשב לנחות דרגהוהכינו אותו בדרך כלל . והיה עניינן של נשים , בעוד " הבישול הציבורי " זכה ליוקרה והופקדו 104 מתוך מצבעליו גברים . כך גם בחברה הנוכרית וגם בחברה היהודית . עגום זה המשתקף במקורות התלמודיים , מזדקרות לעין אותן עדויות ספרותיות ספורות העוסקות בהזנה אימהית בלתי שגרתית שהובאו כאן . שרשרת הסיפורים שעסקנו בהם בפרק זה נפתחה במדרשי חז " ל על טיבה המזין של חוה ועל נס ההנקה של שרה , נמשכה באימו של אחדבוי שהניקה בנוסף לבנה גם את רבו ובהזנת היתר של אימו של רבי אלעזר בן שמעון , עברה לסיפורי האימהות בזמן הרעב בירושלים - אשת דואג האוכלת את בנה והאם המאכילה את שכנתה , שנעים בין קניבליזם לאלטרואיזם , והסתיימה באימו התובענית והבולענית של רב אסי . בשני הסיפורים הראשונים עמ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד